מכתב: "היש קשר בין מחאת מורי התיכוניים לחרדת מרצי ומדריכי המכללות?"
(טל: אני לא בטוח שהמכתב עונה לשאלת הכותרת שלו. אבל הוא מעניין אף על פי כן)
לכולם שלום
תודות על התגובות המזדהות, המעודדות והממריצות.
היום אני מצרפת מסמכים (לחצו כאן להורדת קובץ עם המסמכים) שכולם מעידים על תמיכתם, מעורבותם והצטרפותם של מגזרים נוספים אליהם נוגע החינוך (ולמי לא?). זאת על מנת לרמוז בעדינות שאולי גם עלינו "לעשות משהו". כמו כן, אני מציעה להכנס בגוגל ל mavakmorim ולראות את השפע והאיכות של מה שנכתב שם.
בהפגנה במוצ"ש ראיתי גם ראיתי מורים/ות שלנו, כולם, כמוני, הגיעו בכובעיהם האחרים, כמורים או כהורים ולא כמרצים או מדריכים במכללה שלנו. האם איננו רואים שהמאבק הוא אחד – על החינוך הציבורי ונגד ההפרטה? האם איננו רואים את הקשר בין הקיצוצים האיומים במכללות לחינוך, ששמענו שטרם נסתיימו, לבין שביתת הסטודנטים שלנו בשנה"ל הקודמת ובין שתי השביתות הנוכחיות זאת של המורים וזאת של המרצים הבכירים באוניברסיטאות?
שביתת המורים תתגלגל למחאה ולמאבק רק בידינו ומאיתנו המדריכים והמרצים, מלמטה. אל לנו לחכות לקריאה מלמעלה, עלינו לעשות זאת בעצמנו כפי שהדבר אכן נעשה במקומות אחרים.
ההפרטה המתלילה את הריבוד החברתי, תעשה אותנו נשות המעמד הבינוני "הבטוחות במעמדנו", מחליקות כלפי מטה במתלול כפי שרומז ניתוחה של אורית קמיר מן האוניברסיטה העברית, על פניו המגדריים של מאבק זה.
אני מזמינה כל אחד ואחת מאתנו לחשוב "כיצד כל זה קשור אלי", וליצור רעיונות כיצד לחבר את אי הוודאות ותחושת הקרח הדק עליו דורכים אנו במכללות לחינוך עם מחאת מורי התיכוניים הנוכחית. זו לא בעייה אישית של מי מאיתנו, וגם לא בעייה ייחודית למכללה שלנו. זו גם לא בעייה של תקציב לאומי. זו בעייה של סדר עדיפויות לאומי. האם אנו רוצים להשתתף במשחק הדמוקרטי ולהשפיע על סדר עדיפויות זה? או שאנו רק רוצים לשרוד מיום ליום ולקוות שפעם הבאה כשתנחת המכה נצליח שוב להתחמק?
אשמח לשמוע על רעיונות אלה ולחברם יחד לדבר בר קיימא.
תודה
או כמו שכותבים היום
בברכת אחים ואחיות
עינת עידן
תגובות
השארת תגובה