במקרה של צווי מניעה - חשוב לדעת // צחי קינן
מטה המאבק הארצי התייעץ עם כמה משפטנים, ביניהם אביעד הכהן, וידועים לנו הדברים הבאים:
קיימות כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא שיוצאו צווי ריתוק אישיים, והאפשרות השנייה היא שיוצא צו מניעה אחד לרן ארז.
משמעות צווי הריתוק מבחינה משפטית ובירוקרטית היא שבית המשפט מוציא צו לכל מורה ומורה באופן אישי (כמו בצווי הפינוי בהתנתקות), והצו נכנס לתוקפו אך ורק כאשר פקיד בית משפט מתדפק על דלת המורה ומחתים אותו על הצו. במקרה כזה, הכרזה כזו או אחרת של יונית לוי במהדורת החדשות - אינה מחייבת מבחינה משפטית, והמורה אינו מחוייב להישמע לצו עד שפקיד בית המשפט ימסור לו אותו באופן אישי. לכשיקבל המורה את הצו - הפרתו נחשבת לעבירה פלילית
האפשרות השניה והסבירה יותר היא שרן ארז יקבל לידיו צו בית משפט המחייב אותו, כראש ארגון עובדים, לקרוא למורים לחזור לעבודה. אי ציות של רן ארז לצו מניעה כזה ייחשב כעבירה פלילית שמשמעותה הפרת צו וביזיון בית משפט, והוא יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, הכוללים בין השאר קנס של כ- 100,000 ש"ח עבור כל יום בו הוא יפר את הצו. כל זאת מחייב את רן ארז בלבד, מכיוון שהצו יופנה כלפיו. במקרה בו רן ארז קורא למורים לחזור לעבודתם, הוא מילא את הצו מבחינת בית המשפט. במידה והמורים לא נשמעים לו - אין סירובם לעבירה פלילית אלא הוא במעמד של עבירה משמעתית כנגד המעסיק - במקרה זה העיריה. כלומר, אי ציות לרן ארז אינו נחשב לאי ציות לפסיקת בית הדין. במקרה שמורה לא נשמע לקריאתו של רן ארז, זכותה של העיריה להעמיד לדין משמעתי את אותו מורה, והיא יכולה להחליט להעניש אותו כראות עיניה על פי המצוין בחוק. העיריה יכולה להחליט על פיטורין, קנס כספי - או הסתפקות בנזיפה בתיק האישי, כראות עיניה . בכל מקרה, אם זה יהיה המקרה - סירובו של מורה להישמע לרן ארז לא ייחשב כעבירה על החוק, אלא כאמור, עבירת משמעת כנגד המעסיק. אנו מנסים ליצור קשר עם הגורמים המתאימים בעירית ירושלים על מנת להגיע איתם להבנה על פיה הם יהיו מוכנים להסתפק בנזיפה לתיק האישי - ובלבד שמורה המתקשה לעמוד מול תלמידים יוכל להימנע מכך, תוך שהוא משלם את המחיר של "כתם" בתיקו האישי, ומבלי להיכנס לרובריקה של עבירה פלילית. כדאי לכל המורים ברחבי הארץ ליצור קשר, כל אחד במקומו - עם הגורמים המתאימים בעיריה/מועצה מקומית ולברר איתם את האפשרות הזאת.
מבחינת הצפי של מה שעומד לקרות בבית הדין לעבודה: היום המדינה הגישה באיחור את המסמכים שבית המשפט ביקש לידיו, והדיון התאחר בחמש שעות. בית הדין ייתכנס מחר, והארגון מתבקש להגיש לו את תגובתו להצעת המדינה. כפי שנראה כרגע, כל הגורמים המעורבים משתדלים לאחר בכוונה עד כמה שניתן, על מנת להגיע לחופשת החנוכה ולהימנע מהוצאת צווי המניעה. לכולם, כולל האוצר, יש אינטרס שלא יהיו צווים לפני חנוכה. מבחינת האוצר, אם אדלר יוציא צווים לשבוע - משמעות הדבר תהיה שהמורים יחזרו לבתי הספר ליום אחד ואז יצאו לחופשת חנוכה ויקבלו את מלוא התשלום עבור ימי חופשת החנוכה. האוצר אינו רוצה לשלם את הכסף הזה.
מנגד - הארגון אינו רוצה לנהל משא ומתן תחת צווי מניעה. ובקיצור - כולם מנסים למרוח את הזמן עד יום רביעי על מנת לברוח באלגנטיות מהתמודדות עם צווי המניעה. אני כולי תקווה שבחנוכה יסתיים המשא ומתן בהצלחה ובהישגים מכובדים, אולם זה תלוי בגמישות האוצר.
כמובן שאם המו"מ לא יסתיים בחנוכה ובית הדין יוציא צווים אחרי החג, כולנו נהיה באופרה אחרת לגמרי.
This post was submitted by צחי קינן.
תגובות
השארת תגובה