אל נא נשבור שביתה! - בל נתקע לעצמנו סכין בגב !! // (מורה מהרצליה)
חודשיים אנו שובתים. חודשיים וחצי אנו לא מביאים לחם הביתה. אנו ברחובות, בהפגנות , בכל פינה, בכל מקום בכל זמן. מילאנו את הכיכר. נכנסנו לתודעת העם.
ולמרות שגזלנו חודשי לימוד יקרים מתלמידינו – הם , הוריהם וכל העם איתנו.
כשאנחנו ברחובות כל הנהגים צופרים כאות תמיכה.
מסמנים לנו את האות V וקוראים לנו להמשיך.
"אתם צודקים". "בושה איך מתייחסים אליכם", "הראו למושחתים האלה " – אלו הקריאות שמגיעים מהעוברים ושבים .
אנחנו בסה"כ 40000 מורים . אני לא הייתי , לכן אנחנו 39999 .
אז מי הם ה60001 הנוספים שמלאו את הכיכר ?
זה העם שתומך בנו. הפכנו להיות סמל . סמל למאבק חברתי בשלטון מושחת ובשיטה שזמנה תם .
ההפגנות תרמו המון לכל מי שהשתתף.
מורה אומרת: אף פעם לא חשבתי שאני אלך ברחוב עם איזה שלט ביד ואתחיל לצעוק סיסמאות. אבל הציבור כיבד אותי .ולההפגנה הבאה יצאתי בגאווה.
מורה אחרת: בהתחלה הלכתי עם השלט ביד והשתמשתי בו כמסתור. פחדתי שהאנשים ברחוב יצחקו, יצביעו עלי באצבע, מתי מבושה. אבל האנשים חייכו אלי. לחצו את ידיי. עשו לי סימן V . כיבדו אותי ,עודדו אותי. הפכתי למפגינה גאה. גאה שאני מפגינה וגאה שאני מורה.
והיה ומפעילים נגדנו צווי מניעה
יש מורים בינינו , לצערי לא מעטים , שאומרים: די. נאבקנו. את שלנו עשינו. הוצאו נגדנו צווי מניעה ואנחנו חייבים לכבד את הצווים.
הם מגלגלים עיניים שמימה וממלמלים: " אם לא אכבד את הצווים איך אסתכל לתלמידיי בעיניים "?
היסתכלו להם ישר בעיניים והיסתכלו בגאווה. והם יביטו בנו במבט מלא כבוד כבוד על שאנו נלחמים.
כבוד על כך שאנו אמיצים ולא נכנעים לצווים שהם בסה"כ כלי דיקטטורי של שילטון מושחת שלא רוצה לפתור בעיות אלא רוצה לטאטא אותן מתחת לשטיח.
כבוד על כך שאנו נלחמים למען קיום חוק בסיסי בדמוקרטיה: חוק זכות השביתה. חוק שעבורו מתו ושפכו את דמם פועלים רבים במאבקים אכזריים נגד השלטון בתחילת המאה הקודמת !
כבוד על כך שאנו לא שוברים שביתה ולא תוקעים לחברים שלנו סכינים בגב.
אם נחזור ללמד , עם הזנב בין הרגליים , איך נוכל להיסתכל בעיני ההורים והילדים שגזלנו מהם חודשיים לימודים ? בצדק ישאלו: שכבנו על הגדר בישבילכם, ואתם בורחים ? תחת מיטריית הצו אתם חוזרים ללמד כאילו כלום לא קרה ?
האם יהיה ולו הורה אחד או תלמיד אחד שיצטרף למאבק הבא ?
מה נוכל להגיד לתלמידים הרבים שבגלל השביתה לא יצליחו בבגרות ?
מה נגיד לתלמידינו שיתגייסו לצבא בלי בגרות ?
האם מאבקנו היה לשווא ? מה עם גאוות המקצוע ?
הוועדים בכל הארץ , חברינו ומנהיגינו שמובילים את המאבק הזה, קבעו , כמעט פה אחד שלא חוזרים ללמד . הבה נשמע לקריאתם !!
בל נתקע לממשיכים סכין בגב. הרי הם עושים זאת למען כולנו !!
ולמנהל , והרכזות:
אל תלחצו על המורים לחזור ללמד !!
הרי אתם מורים כמונו !!!
אתם אוכלים מאותה צלחת !!!
"תנו לחינוך לנצח !"
מורה מהרצליה
תגובות
תגובה אחת לפוסט “אל נא נשבור שביתה! - בל נתקע לעצמנו סכין בגב !! // (מורה מהרצליה)”
השארת תגובה
אם נחזור??? אז יש ללמד מה שחשוב באמת!ללמד בכל מקצוע את הערכי והבסיסי ביותר. לא להיות בביסיטר-לא להתקשר לתלמיד שלא בא ,לא הורים, לא מבחנים לא לחץ לימודי! באו נלמד פעם אחת בכייף ללא לחץ של הפרעות והשגים!!
אשמח לתגובה