על שביתות ודברים אחרים (מאת שקד מרגלית, תלמידת כיתה ח')
(דבריה של שקד מרגלית, תלמידת כיתה ח' ממזכרת בתיה.)
תתעוררוווווווו!!!!!!! תפתחו את העניים ותסתכלו מסביבכם! אתם בכלל מבינים מה הולך פה?!?!? המדינה שלנו מתמוטטת!!
הנשיא – אנס
הממשלה- מלאה בשחיתויות
חכ"ים קובעים את המשכורת של עצמם!
וועדות החקירה- רק ממליצות…
מערכת החינוך – בקיצוצים
שר הבטחון – לא שומר על הבטחון
ואם זה לא מספיק לכם – אז יש עוד, רק תגידו!
איך הגענו למצב כזה?!?!?! מה לא בסדר בעם הישראלי שגורם להתמוטטות בסדר גודל כזה? למה צריך מלחמה חדשה בכל שנה? למה צריכים לשבות כל הזמן? ולמה ארגוני המורים צריך להכריז על עיצומים כדי שמישהו בכלל יטרח לירוק לכיוון שלהם?? אם ראש הממשלה ושר הביטחון לא היו עסוקים בעצמם כל הזמן, ובמי יהיה ראש ממשלה ובכמה כסף הם מקבלים על זה שהם הורסים לנו את המדינה, אז אולי לא היינו נכנסים בכלל למלחמת לבנון השנייה, שאני בטוחה שלא צריך להזכיר לאף אחד איזה מחיר היא גבתה מאיתנו! ואם הכנסת והממשלה היו ממנות וועדות שיכולות גם לקבוע ולהחליט ולא רק לייעץ, אז אולי אולמרט כבר היה מתפטר, כי אחרי כישלון כזה אין הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות… ותאמינו או לא אני כבר מתחילה לחשוב שהיה טוב יותר עם לימור לבנת, כי לזה שיולי תמיר לא מסוגלת להתמודד עם מערכת החינוך כולם כבר שמו לב. לבנת לפחות ניסתה לעשות משהו בעניין מערכת החינוך הכושלת שלנו, ולי נראה שכל מה שתמיר עושה זה לשבת במזגן במשרד החדש והיפה שלה בזמן שאנחנו תקועים שש – סליחה 5 שעות ביום אחרי הקיצוצים בכיתות מסריחות בלי מזגן יותר מ-40 תלמידים בחום של יותר מ40 מעלות. ועזבו את העובדה שבחטיבות הביניים לומדים בין 30 ל-35 שעות בשבוע, בעוד שאם תשאלו את האמריקאים או את האירופאים למשל התלמידים לומדים יותר מ-50 שעות בשבוע – בכל בתי הספר ביבשת!!! ואת זה שהכיתות נראות כמו אחרי מלחמה כל יום כי אין מספיק תקציב בשביל עוד כמה מורים, שיעזרו למורים אחרים להתמודד עם העומס ולשמור על השקט במסדרונות – או אולי עוד מנקה… כי לא את כל הכיתות מנקים כל יום. ואם תיכנסו לבית הספר שלנו למשל, באמצע ההפסקה, הסיכוי שלא תשמעו את המשפט "יש מכות!!!" לפחות פעמיים הוא קלוש. והמחשבים בבתי הספר זזים במהירות של אחד KB לשעה, כי הביאו אותם מאיפה שהוא במאה ה18, וחדרי הכיתות מלאים עד אפס מקום, ועל חדר מוזיקה, אומנות, מתמטיקה וחדר למועצת תלמידים כבר מזמן ויתרנו. וחדר המורים קטן יותר מחדר כיתה, ומרב החוסר בכיתות כיתות החינוך המיוחד (שהן "קטנות" יחסית..)
נאלצות ללמוד במה שהיה פעם מחסן. והשולחנות נראים בדיוק כמו הצרות של המדינה שלנו, ובגלל שבכיתה של 40 תלמידים תמיד יש שני כיסאות פחות, תלמידים צריכים להתרוצץ במשך כל השיעור בחיפוש אחר כיסא!
וידעתם שמורה בעל תואר דוקטור בהוראה, מקבל אחרי ותק של 36 שנות לימוד רק 6000 ₪ בחודש? ואם זה נראה לכם הרבה כנראה עוד לא הפנמתם שלהיות מורה זה יותר מלעמוד בכיתה חמש שעות ולהרצות על המהפכה הצרפתית. זה לבוא הביתה אחרי יום עבודה מתיש ולהתחיל לבדוק עבודות ומבחנים, ולחלק ציונים, ולהתקשר להורים כי הילד החמוד והמאוד תמים שלהם הרביץ לילד אחר בהפסקה. וידעתם שמורים לא מקבלים תוספת שכר על אסיפות הורים, ועל שעות נוספות, ועל זה שהם נותנים את החיים שלהם כדי שהילדים שלכם ידעו קצת יותר ממה קרה בפרק הקודם ה"שיר שלנו"? אז מה הפלא שהם שובתים? אם אתם הייתם עובדים בתנאים כאלה – לא הייתם דורשים יותר? אז כל ההורים ש"רק רוצים שהילד יחזור כבר לבית הספר" אולי עכשיו אתם חושבים קצת אחרת..? כי המורים לא שובתים רק בשביל עוד 1000 שקל בחודש, אלא גם בשביל שהילדים שאתם שולחים כל יום למקום שאתם קוראים לו בית ספר ואנחנו בצפר, כי את הכבוד למושג כבר איבדנו מזמן, יגיעו לכיתות נקיות וממוזגות, וילמדו עם עוד 30 תלמידים ולא 40. וכדי שכל הדברים שהזכרתי לפניכן ישתנו.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים עיתון ורואים כותרת "שביתה" תיזכרו במה שקראתם כאן, ובמקום לקלל על זה ש"המורים האלה שוב מנסים להרוויח עוד 1000 שקל על חשבון העתיד של הילדים שלנו" תיזכרו שהעתיד של הילדים שלכם לא יהיה מזהיר כל כך אם הוא יחטוף מכות בבית הספר ולא ילמד כלום כי זה אולי נשמע לכם לא אמיתי אבל נורא קשה ללמוד מתמטיקה כשאתה על סף עילפון….
מאת שקד מרגלית, תלמידת כיתה ח' במזכרת בתיה.
תגובות
תגובה אחת לפוסט “על שביתות ודברים אחרים (מאת שקד מרגלית, תלמידת כיתה ח')”
השארת תגובה
היי אנשים, הכתבה שלי, אשמח לשמוע את דעתכם