מטרות השביתה, החודש החולף והזמנה להפגנת המוצ"ש בכיכר רבין (מאת: שרה לנדוי, מחנכת כיתה י"א 2)
ב' כסלו תשס"ח 12.11.2007
שלום לכם,
תלמידים, משפחה, חברים, מכרים, עמיתים לעבודה, מרצים באוניברסיטה ועוד… במילים אחרות,
שלום לכל רשימת התפוצה שלי!
מעולם לא שלחתי מכתב גורף לכלל רשימת התפוצה, אך מעולם גם לא הייתי שותפה ומעורבת במאבק חשוב כל כך.
לאלו שאינם בקשר יום-יומי איתי, בשנתיים האחרונות אני משמשת כמחנכת של כיתה י"א 2 בתיכון הראל במבשרת ציון, מלמדת ספרות וגיאוגרפיה במשרה מלאה.
לשמחתי, הסביבה שבה אני חיה מפרגנת ותומכת בבחירתי המקצועית. לא שמעתי מעולם תגובה מעליבה על היותי "בסה"כ מורה". רבים ממכריי היו חולמים להיות מורים אך לא העזו לעשות כך מסיבות שונות ומגוונות.
בחודש האחרון אני במאבק בלתי פוסק. לא יצאתי לשביתה בה אני מחכה ליו"ר ארגון המורים שיפתור אותה.
אני וחבריי למאבק עובדים 24 שעות ביממה על מנת שכל אחד ואחת מכם יבינו על מה ולמה אנו שובתים.
ארבעת העקרונות עליהם יצאנו למאבק הם:
1. העלאת שכר המורים.
2. הורדת מספר התלמידים בכיתות.
3. החזרת שעות לימוד שקוצצו.
4. שיפור תשתיות ותנאים פיזים בבתי הספר שיאפשרו שהייה ממושכת של המורים בבית הספר.
המשמעות של כל אחד מהסעיפים הללו אומר במילים פשוטות:
1. אני רוצה לעבוד במקום עבודה אחד, להשקיע בו את כל מרצי ולקבל בו משכורת הוגנת ולא לעבוד בשניים או שלושה מקומות עבודה שלא מאפשרים לי פניות מספקת לתלמידיי , אך מאפשרים לי להתפרנס בכבוד.
2. אני רוצה פחות מ-30 תלמידים בכיתה, כך שסבב של שיחות אישיות (15 דקות לתלמיד) עם כל תלמידי כיתתי לא יצטרך לקחת ארבעה חודשים כמו שלקח לי בשנה שעברה.
3. אני רוצה ללמד את כל החומר בספרות לבגרות בשלוש שעות בשבוע ולא בשעתיים. השעה הנוספת הזו תאפשר לי ללמד את תלמידי יצירות שאני אוהבת באמת ולא רק כאלה שנבחרו לבחינת הבגרות. השעה הנוספת הזו תאפשר לי לדבר איתם על מהות היצירה וכיצד הם קוראים אותה ולא רק כיצד לענות תשובה בבחינת הבגרות שתספק את הבודקים.
4. אני רוצה להספיק ללכת בהפסקה של עשר דקות לשירותים ולא להתאפק כל היום כי יש רק שני תאים ל-120 מורים. אני רוצה לשבת ליד מחשב מחובר לאינטרנט בעבודה ולא להמתין עד שאחד מ-6 מחשבים יתפנה (שוב, בחדר מורים של 120 מורים).
מרגע שהתחלנו במאבק, הבנו מהר מאוד שהציבור בארץ חושב שהמאבק הוא של המורות והמורים- את הטעות הזו הציבור החל כבר להבין.
המאבק הזה הוא מאבק של הורים בהווה והורים לעתיד, המאבק הזה הוא מאבק בשביל התלמידים שלי היום ואלו שיהיו תלמידי בעתיד. לחינוך במדינת ישראל יש השפעה על כל תחום בארץ- רווחה, פשיעה, בטחון, כלכלה. הכספים שנשקיע היום בחינוך, יחסכו הוצאה בעתיד ואף יגרמו לרווחים גדולים יותר.
השורה האחרונה מבהירה למעשה שהמאבק הזה הוא מאבקו של 100% מהציבור במדינת ישראל, גם אם אתם עצמכם וילדכם כבר סיימו ללמוד.
אני משתדלת לחנך את תלמידי לאחריות ומעורבות חברתית, אני משתדלת לחנך אותם לקחת חלק במאבקים שאינם טובים רק לעצמם אלא גם לאחרים! אני משתדלת לחנך אותם להיות אזרחים נאמנים ומחויבים למדינתנו.
אם אני וחבריי המורים נצליח להשיג מטרות אלו- הרווח יהיה של כלל הציבור בישראל!
במהלך המאבק פגשתי הרבה אנשים שהתנצלו על כך שלא יכלו לבוא לפעילות מחאה זו או אחרת. השבתי כי אין צורך להתנצל וכל אחד עושה לפי יכולתו ואין צורך לתת דין וחשבון על כך.
מוצאי שבת הקרוב, יוצא מגדר הרגיל בעניין זה. במוצאי שבת הקרוב, על כולנו, כל החיים במדינה זו, להתייצב בכיכר רבין בתל אביב בשעה 20:00 ולומר החינוך במדינת ישראל חשוב לי!
הוא חשוב לי כי התלמידים של היום הם האזרחים של מחר.
המאבק הזה בשונה מאחרים איננו מאבק לקידום אינטרס של קבוצה מצומצמת. אם אנחנו נצליח במשימה החינוכית, נצליח לגייס חיילים ובני שירות לשירות משמעותי, ניצור חברה מעורבת ואכפתית הדואגת לחיילים החטופים, לתושבי עוטף עזה החיים תחת מטר הקאסמים, לעובדת הניקיון בתיכון ובקניון ועוד ועוד.
את כיתת החינוך שלי ואותי מלווה למעלה משנה הציטוט מדבריה של גולדה מאיר ז"ל :
"אין זה חשוב באמת, להחליט בגיל צעיר מה בדיוק רוצה לעשות אדם כשיגדל.
חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה אתם רוצים לחיות.
אם תהיו ישרים עם עצמכם, ישרים עם חבריכם ואם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים ולא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי… מה תהיו? זה כבר פחות חשוב".
מחכה לראות את כולכם בכיכר רבין במוצאי שבת.
שרה לנדוי.
מחנכת כיתה י"א 2
תיכון הראל
מבשרת ציון.
תגובות
השארת תגובה